כיף בסוף השבוע: לוותר, הרובוט הוא סולידי, כניסה, יותר מהיר
הגרפיקה בוויתור, רובוט אינם דברמסובך או מיוחד. עם זאת, יש להם ערך מפתה שמוצץ אותך ממש כמו מסיבת דיסקו של שנות ה -60. המוזיקה שמנגנת ברקע די דומה, וקול המחשב שמנגן כשאתה משלים, או נכשל, כל רמה רק מוסיפה עוד יותר לאווירה.
כל רמה היא פאזל בסיסי, המטרה שלך היא להשיגדמות הרובוט שלך מצד אחד של המסך לצד שני. נשמע קל, נכון? הרמות הראשונות יהיו מאולפות, כדי לתת לכם טעימה מהמשחק, אך ככל שתתקדמו הדברים יתעצמו. יהיו פלטפורמות נעות, קירות חשמליים, בלנדרים מסתובבים ובורות מוות.
אם תצליחו לעבור ולשלים את הרמה,מצד שני, הקול-מחשב-מחשב יגיד לך "לוותר, רובוט." מצד שני, אם תיפול לאבדון שלך או שתפוצץ בשלל דרכים אחרות, הקול הממוחשב יעניק לך עידוד באומר דברים כמו "טוב איוב, רובוט! "האם פסיכולוגיה הפוכה היא להמשיך אותך? בהחלט ההתגרה של קול המחשב היא אחד מגורמי המפתח שהביאו לי לשחק אותו. זה גם גרם לאבד דבר לא רע, כוונתי, שלא אוהב להתגרה בעידוד
סיכום:
תוותרו, הרובוט הוא במה מוצקה מבזבז זמן. משחק זה בהחלט לא משיגכל דבר שהוא, אבל אולי יהיה לך כיף. רק היזהר אם אתה נוטה להתקפים חזותיים, במשחק הזה יש כמה צבעים פאנקיים המהבהבים על המסך!
השאר תגובה